#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רטו. למסקנא מה חשיב כיוצא בהם שגוי בישראל חייב וישראל בגוי פטור או מותר 1) בגזל 2) ביפת תואר 3) בשפיכות דמים? 	1) כובש שכר שכיר.<br>2) שפחה כנענית שייחד ישראל לעבד עברי ובא עליה גוי נהרג, ואם גוי ייחד שפחה לעבדו ובא ישראל ולקחה בשביה ובא עליה מותר.<br>3) לרבי יונתן בן שאול ישראל שרדף אחר גוי להורגו ויכול הגוי להציל עצמו באחד מאבריו של רודף ולא הציל אלא הרגו נהרג, אבל גוי שרדף אחר ישראל להורגו ויכול הישראל להציל עצמו באחד מאבריו של רודף ולא הציל אלא הרגו פטור.	סנהדרין נז. -נז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רטז. מה הדין לר' מאיר בגר שהורתו ולידתו בקדושה שנשא אחותו מאביו או אחותו מאמו שנולדו לפני שהתגיירו הוריו ומדוע? 	"לרש""י (ד""ה וחכ""א יקיים) בשתיהן יוציא, דכיון דדמי לישראל גזר בו אפי' בשאר האב. לתוס' (ד""ה הורתו) בתי' א' מותר אפילו באחותו מן האם שאין לגזור שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה כיון שאין בו צד גויות זה כאילו נולדו משתי אמהות. ובתי' ב' כתבו שאחותו מן האם יוציא משום גזירה שלא יאמרו באנו וכו' ומן האב יקיים שגם בתור גוי היה מותר באחותו מאביו <sup>עח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עח.  והר""ן הביא דעת ה""ר דוד דרק אם נתגיירה אחות אמו לאחר שנולד איכא איסורא דרבנן בלחוד, אבל אם נתגיירה לפני שנולד איכא איסורא דאורייתא כיון שכשנולד יהודי היתה אחותו מאמו יהודית.</span>"	סנהדרין נז: -נח. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ריז. כל ערוה שב""ד של ישראל ממיתין עליה בן נח מוזהר עליה, אין<br>ב""ד של ישראל ממיתין עליה אין בן נח מוזהר עליה דברי רבי מאיר. מה קשה מהברייתא גר שהיתה הורתו וכו'? "	"רש""י (ד""ה ואיכא דתני) פירש שקשה א. שבברייתא קתני מותר באשת אביו ובחמותו ואע""פ שב""ד של ישראל ממיתין עליהן. ב. דקתני אסור באחותו ובאחות אביו ואחות אמו ואע""פ שאין ב""ד של ישראל ממיתין עליהן. והתוס' (סוד""ה נשא) לשיטתם כתבו שלא קשה אלא קושיא א' <sup>עט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עט.  והר""ן לשיטתו כתב שלא קשה אלא קושיא ב'.</span>"	סנהדרין נז: - נח. ותוס' 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכ. מי הן הנשים האסורות לבן נח חוץ מאשת איש 1) לרבי עקיבא 2) לרבי אליעזר 3) לחכמים שחולקים על ר' מאיר? 	"1) לרש""י לר' מאיר בדעת ר""ע כל העריות שבית דין של ישראל ממיתין עליהן <sup>פ</sup>. לדעת רב הונא לא אסר רבי עקיבא אלא את אשת האב ואת האם.<br>2) אחות אביו מהאם ואחות אמו מהאם ולרש""י גם אחותו מהאם ולתוס' (ד""ה נשא) אחותו מותרת.<br>3) לרש""י כל העריות שנאסרו לישראל בין הקרובות לו מצד אמו ובין מצד אביו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>פ.  ולדעת הר""ן אין אסורות לר""ע אלא אשת אביו ואמו.</span>"	סנהדרין נז: - נח: ותוס' 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכא. 1) ממתי השפחה מתייחדת לעבד וממתי היא ניתרת 2) ממתי נהיית אשתו של גוי? 	"1) מתייחדת מדקרו לה בנות העיר רביתא דפלניא. ניתרת משפרעה ראשה בשוק.<br>2) נהיית אשתו בבעילה לשם אישות. ולעניין גירושיו עיין בהערה <sup>פא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>פא.  כתב הר""ן שלרמב""ם כיון שבעלה פירש ממנה לשם גירושין וישלחנה לעצמה או שתצא היא מתחת רשותו ותלך לה זהו גירושין שאין להם גירושין בכתב. וה""ר דוד כתב שבן נח אין לו היתר לעולם בגירושין.</span>"	סנהדרין נז: - נח.		
